'בגידה בוונציה' מלא בכל מה שצריך בשביל מתח זול וטוב, אבל האם הנוסחה החבוטה של ספרים מספיקה כדיי לחפות על אפס מקוריות?

למרות הנתונים ההתחלתיים, 'קרע' של סיימון לליק לא עונה על הסטנדרטים של ספר מתח זול ומתגלה כמשהו הרבה מעבר לכך.

גלן קופר הוא מזן התסריטאים שידחפו צילומי אילוסטרציה בכל מקום אפשרי כדי שהצופה לא ייאלץ לדמיין את היד שפותחת את הדלת בכתבה על פריצה לבית אבות, וכך הוא עושה גם בספר הראשון שלו.

"חריצים ומשבצות" הוא ספר נדיר בנוף המקומי. הוא שואב השראה מכל ספרי וסרטי המתח/עוקץ של שנות התשעים של המאה הקודמת והוא עושה את זה מעולה.

איפה עובר הגבול הדק שבין שמירה על בטחון המדינה ופגיעה ביסודות הדמוקרטיה? כמה מילים על מותחן שמנסה לעשות סדר בבלגן.

תיאורי סיטואציות הלוקים בחסר, בנייה עלילתית וסכמתית ודיאלוג מביכים, המבקר על אחד הספרים הגרועים שיצא לו לקרוא.