ניק קייב כותב ספרים כמו שהוא כותב שירים - מלוכלך, אפל ועל הקצה, וגם אם גיבור הספר שלו הוא אדם דוחה, קשה שלא לרחם עליו כשנחשפים אליו דרך העיניים של בנו.

'ארוחת הערב' הוא מסוג הספרים שלרגעים אתה לא בטוח שאתה רוצה לסיים. לא בגלל שאתה נהנה מהם כל כך, אלא בעיקר בגלל שאתה קצת חושש ממה שאתה יודע שיגיע בסוף.