פרוזה
ספרות יפה וספרות פחות יפה. כאן תמצאו את הספרים שעניינם יותר במילים או בסיפורת, או סתם ספרי פרוזה שלא הצלחתי למצוא להם מקום בקטגוריות אחרות.
איילת ולדמן יודעת מה הקהל אוהב ועושה הכל כדי שהוא יקבל את זה. אבל מחיר הפופולאריות עולה לה במחיר העומק, וכשהיא מגיעה לכתוב על השואה, יוצא לה אינדיאנה ג'ונס פוגש את רשימת שינדלר
בספרה הרביעי - תחנה אחת-עשרה - אמילי סנט ג'ון מנדל מצליחה לפרוץ את גבולות הז'אנר וליצור ספר יפהפה שגם מי שלאו דווקא מתחברים למדע בדיוני יוכלו ליהנות ממנו
"גברת ורבורג" של עירית לינור מזכיר על דרך ההיפוך דווקא את "שירת הסירנה" ולא רק בגלל הטילים שעפים לכיוון תל אביב. הגיבורה הנשית שלה אמנם השתנתה, אבל היא עדיין סוחפת ומקסימה
"אלופי התמימות" הוא ספר לא סטנדרטי שרוצה להזדחל אל מתחת לעורו של הקורא ולשנות אותו. הבעיה היא שלצורך כך הוא מעמיס ומסתבך ומתפזר ובעיקר מחמיץ את עצמו ואת הקהל שלו
גיל הראבן יודעת לספר סיפור באופן מרתק, ו"אני ליאונה" לא שונה בכך מספריה הקודמים והרבים. אבל ב"אני ליאונה" חסרה אמירה ברורה וחדה יותר באשר לחברות אותן היא מתארת
All articles loaded
No more articles to load