אברי הרלינג מתאר את חייו של אדם שמרוב נימוס כמעט איבד את מקומו בעולם, וכל זאת ברגישות ראויה להערכה. נהדר, מרגש ומפתיע הן רק כמה מהמילים שיחזרו בביקורת הזאת.

"מי שאכל פעם מצלחת פח" של הנס פאלאדה מציג רעיונות הומאניים יוצאי דופן לתקופתו, אבל זה לא הופך אותו לטוב כ"לבד בברלין", ועובר כפשטני וילדותי לבני דורנו.

ספרו האחרון של הסופר הפורטוגזי חתן פרס נובל לספרות הוא אולי לא הטוב ביותר שכתב, אך אין זה אומר שהוא אינו מייצר פנינים, ועוד כאלה שיכולות להרעיד את יסודות האמונה.

"אחות שמש", מציב שוב את דרור בורשטיין ברשימת הסופרים האיכותיים למיטיבי לכת. הבעיה מתחילה כשהוא שוכח להזדהות עם הדמויות שהוא כותב.

אחרי ספר שלם של קלישאות מבית היוצר של הסופר עצמו, ג'ון אירווינג מצליח להתעשת ולהוציא ספר ששווה את הקריאה שלכם, ולו בגלל משפט אחד בסופו.

כשהוא נע ונד דרך חייו, אהוד בנאי לוקח את הקוראים למסע מרתק בתוככי נפשו, אך ככל שהוא הולך מאיץ אל תוך הדת, הוא עשוי לאבד את החילוניים שבהם.