ראשית, הבהרה. אני מספיק מבוגר כדי לזכור איך הארי פוטר הפך לתופעה. איך כתבי החדשות דיווחו באדנותיות המשועשעת השמורה רק להם על ילדים שמתחפשים לקוסם בעל הצלקת כשהם מתאספים לערבי הארי פוטר מיוחדים, איך גם המבוגרים נשבים בעולמו ואיך הספרים של סדרת ספרי הילדים נחטפים מהמדפים כאילו היו סוכריות ברטי בוטס בכל הטעמים. אני מספיק מבוגר כדי שבשנים שסדרת הספרים רק התחילה להתפרסם הייתי בדיוק בגיל הלא נכון לקרוא אותה. אני לא טוען שיש גיל "נכון" לקרוא את הארי פוטר, אבל כשהייתי בן 18 והספר רק הגיע למדפים, הייתי בדיוק בגיל שבו מרגישים רתיעה מספרים של "ילדים". לכן לא הצלחתי להבין למה האנשים שמקיפים אותי מתחילים לקרוא את הספר הזה. בסופו של דבר נכנעתי אחרי שהחברה שלי דאז שכנעה אותי לתת לו הזדמנות. נתתי. בתוך שבוע כבר קראתי את שני הספרים הראשונים של הסדרה, ומאוחר יותר גם נכנסתי לרשימת ההמתנה לספר השלישי, שהיה אמור להגיע לחנויות באותו הקיץ. כן, אני עד כדי כך זקן.
אז מה כל כך מיוחד בילד הצנום הזה, שסוחף אחריו כל כך הרבה קוראים בכל העולם?
ראשית, שנותיו הראשונות של הארי פוטר הן החומר ממנו בנויות אגדות. בספרות הבריטית יש מסורת ארוכת שנים של התעללות בילדים בכלל וביתומים בפרט. אוליבר טוויסט הוא אולי המפורסם שבהם, אבל רק אחד ברשימה ארוכה של יתומים מפורסמים שעברו התעללות בידי מי שהופקדו על ביטחונם. כך גם תום, גיבור "ילדי המים" – ספרו של צ'ארלס קינגסלי מ- 1863 – סובל לא אחת מנחת זרועו של מר גריימס, ואם כבר הזכרנו מקודם את דיקנס, איך אפשר שלא לדבר על סקווירס, מנהל הפנימייה הידוע לשמצה בה נשלח לעבוד ניקולאס ניקלבי, שההתעללות שלו בילדי "היכל שבור'תם", ובעיקר בסמייק המסכן, צריכה לזעזע כל בר דעת שקורא את הספר.
גם הארי פוטר סובל לא מעט מנחת זרועם של בני משפחת דרסלי במהלך חלקו הראשון של הספר. ההתעללות בילד היתום, גם אם היא מתוארת בילדותיות שמנגישה אותה לספר הילדים בו היא מתקיימת ואינה כוללת התעללות פיזית גראפית ומסכנת חיים, הרי שהיא מזעזעת. הילד, שנשלח לגור בארון שמתחת למדרגות יחד עם עכבישים ושאר רמשים (ולפרקים גם ננעל שם לתקופות ארוכות כשהוא פוגש את צדו הפחות נעים של דודו ורנון), לומד במשך אחד עשר שנותיו הראשונות שהוא אינו רצוי, אינו אהוב ושלא מגיע לו החסד הגדול שהורעף עליו בידי דודיו, שהואילו בטובם לאסוף אותו לביתם ולהאכיל אותו ולדאוג למינימום ההכרחי להישרדותו למרות שהדבר נוגד לחלוטין את מצפונם. הוא צנום מכיוון שהוא מקבל רק את שאריות המזון של בן דודו, הוא חיוור מחמת מחסור באור יום, הוא לובש בגדים מרופטים, ומשקפי הראייה שלו שבורים ומחוזקים בנייר דבק. בנוסף לכך, הוא משמש כשק החבטות של בני משפחת דרסלי, שפורקים עליו את תסכוליהם, או סתם מתעללים בו לשם ההנאה.
כל ילד שיגדל בסביבת חיים שכזו ישגה בחלומות בהקיץ על בריחה ועל חיים אחרים: הוריו האמיתיים יגיעו בכל רגע לחלץ אותו מהחיים הנוראיים האלה וייקחו אותו לגור איתם בארמון שופע כל טוב; כל זה לא אמיתי, אלא חלום בלהות שהוא יתעורר ממנו ממש בעוד רגע או שניים; רשויות החוק יגלו את האמת על ההתעללות של דודיו וכבר יגיעו לחלץ אותו למצוא לו בית טוב יותר.
התגליות של הארי פוטר על משפחתו ביום הולדתו ה- 11 עולות על כל דמיון. הוא מגלה שהוא נצר למשפחת מכשפים, ששמו מפורסם בכל עולם הקוסמים, שהוא עשיר, וחשוב מהכל – שהוא הולך לעזוב את קרובי משפחתו המתעללים וללמוד את אמנות הכישוף בבית הספר הטוב ביותר לקסמים.
אפילו אם הסיפור היה נגמר כאן, היה כאן בסיס מושלם לסיפור אגדה קסום. אבל מבחינתה של ג'יי. קיי. רולינג זו רק הייתה ההתחלה, כי חבל לבזבז את העולם הקסום שהתבשל במוחה והתקיים לצד עולמם המשעמם והאפור של המוגלגים. הארי פוטר, בהדרכתם של מוריו וחבריו לספסל הלימודים, נחשף יחד עם הקוראים לעולם המכושף שהוא באמת שייך לו ולסודות שהוא צופן, חלקם אפלים בהרבה משהיינו רוצים להאמין.
הארי פוטר ואבן החכמים מושלם מהרבה מאוד בחינות. ההתפתחות של דמותו של הארי וההיכרות הראשונית עם רון והרמיוני משאירה טעם לעוד, אבל גם ההיכרות עם שאר הדמויות, כמו פרופסור סנייפ ודראקו מאלפוי, שניצנים של התהפוכות שהן יעברו במהלך הספרים הבאים מופיעים כבר כאן. בנוסף, הספר הזה פותח צוהר לעולם הקסמים, ובונה אותו מאפס בצורה שמצליחה להפוך לוויזואלית במוחו של הקורא, אפילו הצעיר ביותר, ובכך פותח בפניו צוהר לעולם קסמים נוסף – עולם הספרות. ובאמת, רבים מהילדים שגדלו על הארי פוטר גדלו להיות מבוגרים קוראים. אבל גם אם מתייחסים אליו ברמת המיקרו ומתעלמים מההשפעה הגלובלית העצומה של על עולם הספרות, אפשר למצוא בספר הקצר והפשוט הזה את הניצנים של כל ספרי ההמשך שלו. בניגוד לסופרים אחרים שמסתבכים בעלילה של עצמם (ובאמת שנמאס לי להזכיר את ג'ורג' ר.ר. מרטין), קל לראות שג'יי קיי רולינג טוותה עלילת כל שבעת ספרי הסדרה לפני שישבה לכתוב את הספר הראשון.
בקיצור, סיפור אגדה מושלם.
חמישה מטאטאים מעופפים ושרביט קסמים אחד
הארי פוטר ואבן החכמים / ג'יי קיי רולינג / ספרי עליית הגג / מאנגלית: גילי בר הלל
נ.ב.
השתדלתי להימנע מהתייחסות ל"תופעת הארי פוטר", בגלל שהיא קצת מאוסה עלי. באמת שאני לא יכול יותר לשמוע על תיאוריות גולשים חדשות ברדיט ושאר ירקות שחופרים בספרים יומם וליל בקנאות דתית כאחרוני הקבליסטים שמחפשים משמעות לקיום בין השורות.
קראו גם:
יש שיקראו לספר הזה הארי פוטר למתקדמים
עוד סיפור אגדה קסום
והנה משפחה מכושפת מן אחר לחלוטין
