"גברת ורבורג" של עירית לינור מזכיר על דרך ההיפוך דווקא את "שירת הסירנה" ולא רק בגלל הטילים שעפים לכיוון תל אביב. הגיבורה הנשית שלה אמנם השתנתה, אבל היא עדיין סוחפת ומקסימה

כמו בספרו הקודם והמפתיע, גם הפעם מצליח יואב בלום לייצר עלילה פנטסטית וסוחפת שאין לה ולישראליות כמעט דבר במשותף. אולי אין בו המצאות גדולות, אבל המכלול יוצא דופן ומוצלח

סוג האהדה המתואר ב"קדחת המגרש" של ניק הורנבי כל כך קיצוני שהוא מתאר אחוז קטן יחסית של חובבי כדורגל, אז איך הוא הפך לתנ"ך של האוהדים, ובכללם כותב שורות אלה? המבקר נכנס לקו השש עשרה ומנסה לענות על החידה.

סטיבן קינג יוצא מאזור הנוחות שלו והבעתה שלכם ומנסה לעמת את הקוראים שלו עם משהו מפחיד הרבה יותר מהמפלצות שמסתתרות בצללים - דף כתיבה ריק.

יו נסבו הנורבגי ממשיך את מבול המתח הסקנדינבי שהחל עם "נערה עם קעקוע דרקון" ולא נראה שעומד להסתיים בקרוב. גם כשהוא מוצלח ומותח, הוא לא מפספס שום קלישאה חבוטה

בספרה הרביעי תחת שם זה, קלייר נורת' לא מסתפקת רק ברעיונות מעולים לכתיבת הסיפורים שלה כשהיא צוללת עמוק לתוך המים וממציאה את העולם מחדש.