"שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש" הוא לא ספרו הטוב ביותר של דאגלס אדמס, אבל במקרים רבים ספר בינוני שלו עדיף בהרבה על ספרים מעולים של סופרים אחרים.

חשבתם שנפטרתם ממנו, אבל כמו עוף החול הוא מגיח בחזרה אל העולם כדי להפיץ את התורה הנתעבת שלו. האם יצליח להגיע פעם נוספת לעמדות כוח מהן יוכל להשפיע (לרעה) על גורלם של מיליונים?

קורט וונגוט לוקח אותנו שוב למחוזות האבסורד בכדי להוכיח עד כמה מטורף העולם שסובב אותנו וכמה מלחמות הן דבר מטופש.

אחרי שיצא למסע בעקבות בריג'ט ג'ונס ומעלליה לאורך השנים, נאלץ המבקר להודות שהגיל כן קובע, ומה שנחשב לחינני בגיל שלושים יכול להיראות ילדותי כשעוברים את מחסום החמישים.

בריג'ט ג'ונס ממשיכה לירות לכל הכיוונים ומצליחה להסתבך בצרות כשהיא מחפשת את האושר. התוצאה קרובה לשלמות.

יומנה של בריג'ט ג'ונס הוא באמת ספר מעולה. שנון, מצחיק לפרקים, מצחיק יותר במקומות אחרים ואנרכיסטי במקומות הנכונים – אנרכיזם בריטי במיטבו, שיודע לתקוף בנימוס ובעדינות, בלי להשאיר סימנים מיותרים.