סאטירה
יש ספרים שהכוח האמיתי שלהם הוא בחדותם ובעזות מצחם. אם הם כאן כדי להצחיק או כדי להציב מראה למול החברה, ספרי סאטירה הם חוד החנית של הביקורת החברתית.
דאגלס אדמס מצליח לשלב בספרים שלו מדע בדיוני, פילוסופיה עמוקה וסאטירה בריטית משובחת בצורה קלילה שלא תגרום לאף קורא לחוש בחילה קלה עקב פיטום יתר בפרטים טכניים.
ג'ורג' אורוול מבכה את אובדן התמימות והדרך של המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות באלגוריה סאטירית נוקבת ומרתקת הנוגעת ללב בדרכה המיוחדת.
'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' הוא הרבה יותר מסתם ספר. הוא קריאת תגר על הביורוקרטיה האנגלית, על החדגוניות ועל השפיות, והוא מעביר את הביקורת שלו בצורה הכי מטורפת שאפשר.
לעתים מתקבל הרושם שכל מה שהאנגלים בני המעמד העליון נהגו לעשות בתחילת המאה העשרים היה להתאסף באחוזות מבודדות ולהיכנס לצרות. מזל שג'יבס היה שם כדי להציל את המצב.
אם אי פעם תתקלו במישהו שמתפקע מצחוק בזמן שהוא קורא ספר, הביטו בכריכה. רוב הסיכויים שהוא קורא ספר של ג'רום ק. ג'רום.
All articles loaded
No more articles to load