תוך שהוא מתייר בפיינות הנידחות ביותר של ארצות הברית, ניל גיימן מגיש את ספרו האפל ביותר עד כה, והוא עושה את זה כמו שרק הוא יודע.

בניגוד לקודמיו, החלק הספר השלישי בטרילוגיית 'משחקי הרעב' לא מצליח לשמור על המתח ואפילו מעט מייגע. ובכל זאת, אם כבר התחלתם לקרוא את הסדרה, אתם לא יכולים לוותר עליו.

קל להבין את מקור המשיכה של הספר 'ראיון עם הערפד'. לו רק היה הערפד לואיס מייגע פחות כשהוא אורז את ייסוריו ולוקח אותם לטיול מסביב לעולם.

תחיית המתים יכולה להיות חתיכת כאב ראש, כך לפחות לפי 'נתב"ג' המפתיע של יואב כ"ץ.

הספר הרביעי בסדרת 'שיר של אש ושל קרח' נראה כנטע זר ביחס לחבריו, אבל ברגע שמצליחים להתגבר על הבלבול ועל הכמות הבלתי נגמרת של דמויות חדשות, מדובר בספר מצוין.

למרות הזוועות שקורות בו וטעיות ההגהה החמורות שמלוות את הספר לכל אורכו, 'סופת החרבות' הוא אולי הספר הכי טוב בסדרת 'שיר של אש ושל קרח'.