את 'העמדה' של סטיבן קינג קראתי לראשונה לפני קצת יותר מעשור. חבר יקר המליץ לי עליו בטענה שזה אחד מהספרים הכי טובים של קינג, ואני, תמים שכמותי, נפלתי בפח.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא טוען שהספר לא טוב, והוא באמת אחד מהספרים היותר טובים של סטיבן קינג, אבל אתם יודעים מה אומרים על ספרים טובים שלו. אתם לא באמת רוצים לקרוא אותם. קינג כותב בממוצע שני ספרים בשנה ועד היום כתב למעלה מחמישים ספרים, ומזל שכך, בגלל שאם הוא לא היה עסוק כל היום בכתיבה, הוא היה רוצח את כולנו. המוח של הסופר הזה מלא ברעיונות מטורפים, שאתם חייבים לתהות מדי פעם אם משהו בו לא בסדר.
קחו לדוגמה את הספר הזה- תקלה טכנית פשוטה גורמת לשחרור של נגיף שפעת שעבר הנדסה גנטית קטלנית. הנגיף מתפשט ברחבי העולם ומחסל למעלה מתשעים אחוזים מהאוכלוסייה האנושית. כיף חיים. וזה רק השליש הראשון של הספר. השורדים, שמסיבה כלשהי לא לקו במחלה, נאספים לאטם בשני מחנות המתקבצים סביב שני כוחות עיקריים- הטוב והרע- וצריכים להתכונן למלחמה הבלתי נמנעת בין הצדדים.
על פניו, מדובר באחד הספרים הפחות מפחידים של סטיבן קינג, והוא בטח לא מתקרב במאזן האימה לקרסוליים של 'זה', אבל התיאורים שלו מצליחים להעביר צמרמורת בגבו של הקורא. תגידו מה שתרצו על המטורף הזה, הוא יודע איך לגרום לקורא לכסוס ציפורניים ולחשוב פעמיים לפני שהוא מכבה את האור בלילה. דמיינו את ניו יורק מלאה גופות נרקבות. נו, דמיינו. למה שאני אסבול לבד?
באמת שאין לי מושג למה קראתי אותו עכשיו פעם נוספת. אולי אחרי שקראתי לא מזמן את '22/11/63' שלו, חשבתי שהשד לא יהיה כזה נורא. ומבחינה מסוימת הוא לא, אבל בינינו, על מי אני עובד. הוא כן.
ספר מזעזע, מעולה ובלתי נסבל בעליל. מומלץ בחום לחובבי הז'אנר ולמי שלא אוהב לישון בלילה.
חמש מבחנות מלאות בחיידקים
העמדה / סטיפן קינג / מודן הוצאה לאור / מאנגלית: מיכאל אביב
נ.ב:
מה שלא יהיה, אל תקראו את הספר הזה בעיצומה של מגפת שפעת.
נ.ב.ב:
שמישהו יחליט כבר איך קוראים לסופר הזה. בחלק מהתרגומים כתוב סטיבן קינג, בחלק סטיפן, ובאחרים סטפן. די! לקרוא את הספרים שלו זה מספיק מלחיץ גם בלי שאתם משנים לו כל הזמן את השם.
קראו גם:
אם אנחנו כבר מדברים על סופרים הזויים
אימה מסוג קצת שונה
מי אמר ספר מצמרר ולא קיבל?
