כשהייתי בתיכון הלכתי לסינמטק להקרנה מיוחדת של 'החשוד המיידי'. "זה הצולע" צעק מישהו מכיוון ירכתי האולם מיד עם תחילת הסרט. תארו לעצמכם כמה כעסתי כאשר הסרט הסתיים וגיליתי שבאמת היה זה הצולע. שבוע או שבועיים לאחר מכן הלכתי להראות בפעם הראשונה את 'שבעה חטאים' באותו אולם. מיד כשהתחיל הסרט צעק שוב הליצן שלנו ש"זה הצולע". אז אמנם הפעם זה לא היה הצולע כי לא הייתה דמות כזאת בסרט, אבל זה היה קווין ספייסי, אותו שחקן ששיחק את הצולע ב'חשוד המיידי'.

אם לא ראיתם את שני הסרטים האלה, עכשיו די נהרס לכם, לא?

למען הסר ספק, זאת אשמתכם ואך ורק אשמתכם, הרי כתוב לכם למעלה בגדול "זהירות ספוילר" עם לא אחד, אלא שלושה סימני קריאה. אני יודע שהבלוג הזה נועד לדבר על ספרים ובדיוק בגלל זה הדוגמאות הן מעולם הקולנוע. זה מחוץ לתחום האחריות שלי, אז אני לא מרגיש אשמה.

בואו נמשיך לרגע בניסוי הקטן שלנו, אבל הפעם תזכרו שיהיו פה 'ספוילרים!!!'.

• בסופו של הסרט 'החוש השישי' אנחנו מגלים שברוס וויליס מת כבר בתחילת הסרט, וכל הזמן הזה שהוא מטפל בילד, הוא בכלל רוח רפאים.
• לורה פאלמר נרצחה על ידי אבא שלה.
• בנג'מין מגיע לחתונתה של איליין בדיוק שנייה לפני שהיא מתחתנת וביחד הם בורחים ועולים על אוטובוס לעיניהם המשתאות של שאר הנוסעים וכך מביאים לסיומו של הסרט 'הבוגר'.
• בפרק האחרון של אבודים אנחנו מגלים ש.. טוב, נראה לי שהבהרתי את הנקודה.

אוקיי, ידעתם שיהיו כאן ספוילרים ובכל זאת המשכתם לקרוא? למה?

זה בסדר, אני סובל מאותה בעיה. אם אני קורא ביקורת או סקירה של ספר, לא חשוב כמה תמרורי אזהרה יופיעו, העין שלי תמיד תנדוד לכיוון האזור האסור הזה. הסקרנות שלי גוברת עלי ומושכת אותי לקרוא את הפרטים האלה שעלולים לפגום בהנאה העתידית שלי.

בגלל זה  החלטתי שבביקורות שלי לא יינתנו שום פרטים מיותרים על העלילות של הספרים. אני מרשה לעצמי לרמוז פה ושם על דברים שאפשר להיתקל בהם במהלך הקריאה, אך אינפורמציה נטו לא תקבלו אצלי. לפעמים זה הופך את הכתיבה לקשה יותר, כי הרי איך אפשר להתייחס נקודתית לספר בלי לתת דוגמאות או זוויות שהסיפור נוגע להן, אבל כמאמר המשורר, לא באנו לכאן ליהנות.
אני מוכן להקרבה הזאת למענכם.

נ.ב:
the butler did it