'לא מזיק ברובו' הוא הספר החמישי והאחרון בסדרת 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'.
כמו כל דבר טוב, גם הסדרה הזאת היתה צריכה להגיע מתישהו לסיומה. ואיזה סיום זה. דאגלס אדאמס, כמו כל דבר שהוא עושה, לוקח את המונח האנגלי 'to go with a Bang' לצד הקיצוני ביותר שלו. זה ספר בומבסטי מלא ברעיונות מוזרים שמצליחים להאפיל אפילו על הרעיונות ההזויים ביותר בספריו הקודמים.
בפוסט הקודם טענתי ש'היו שלום ותודה על הדגים' הוא הספר הכי מוזר בסדרה. אני לוקח את זה בחזרה, כי יש לנו מנצח. 'לא מזיק ברובו' מצליח לבלבל את האויב, קרי הקוראים, פעם אחר פעם בחינניות האפשרית רק כאשר הסופר מודע לחלוטין לנזק המנטלי שהוא גורם לקוראיו. לוקח רגע להבין מה קורה בספר הזה, ולוקח עוד כמה רגעים להבין למה התכוון המשורר, ולוקח יותר מרגע או שניים להבין מה בדיוק קרה בסיומו, ועל הכל מנצח דאגלאס אדאמס ביד אמן, כי אין מה לעשות, אנחנו משחקים לידיו של הסופר הענק הזה, מטר תשעים ושש שכל-כולם רעיונות תזזיתיים ומוטרפים לחלוטין.
למרות, ואולי דווקא בגלל כל הטירוף שבו, הספר מצוין.
חמישה סנדוויצ'ים של חיה רגילה בתכלית.
לא מזיק ברובו / דאגלאס אדאמס / הוצאת כתר / מאנגלית: גבי פלג
נ.ב:
הסופר אואן קולפר כתב לאחרונה ספר המשך בשם 'ועוד משהו…'.
יש הטוענים לחילול קודש, ואני מבין אותם, הרי אף אחד לא יוכל לכתוב אף פעם כמו אדאמס, שלא לדבר על כך ש'לא מזיק ברובו' די סגר סופית את הסדרה. ובכל זאת, אני משוכנע שהסקרנות תכריע אותי בסופו של דבר…
קראו גם:
כך זה התחיל
אם כבר מדברים על סדרת ספרים שמסרבת להסתיים
אדאמס ומלחמתו בתחנות רוח
