היא מתעוררת במיטה שהיא לא מכירה, בבית שהיא לא מזהה לצידו של גבר שלא ראתה מימיה. היא קמה מהמיטה ומוצאת את חדר האמבטיה. אין לה מושג איך הגיעה לכאן ומה עשתה. היא שוטפת פנים ומביטה במראה, ופתאום מגלה בה פנים לא מוכרות. האישה שמביטה בה חזרה מבוגרת ממנה בעשרים שנה.
כריסטין מגלה שהיא איבדה את זיכרונה ושכך קורה בכל בוקר בעשרים השנים האחרונות, מאז שעברה תאונת דרכים קשה. היא כבר בת ארבעים ושבע, אבל בכל בוקר היא חושבת שהיא בשנות העשרים שלה ושכל החיים עוד לפניה. הבעיה היא שהיא לא מסוגלת ליצור זיכרונות חדשים כך שכל יום היא צריכה ללמוד על חייה ועל מצבה מחדש. היא לא יודעת איך הגיעה למצב הזה, היא לא יודעת מיהו האדם הזה שהיא מתעוררת לידו כל בוקר והיא לא יודעת במי לבטוח.
פתאום מבליח לו זיכרון ישן. לא היינו כבר בסרט הזה?
אז נכון שהגיבור של הסרט 'ממנטו' סובל מבעיה דומה, אך כאן הסיפור שונה לגמרי. בעוד שלנארד שלבי חי למען הנקמה במי שפגע בו ובאשתו, כריסטין רק רוצה להחזיר לעצמה את חייה או לפחות לגלות מי היא, אבל הדברים שהיא מוצאת כשהיא מפשפשת עמוק בזיכרונה רק מבלבלים אותה וגורמים לה לחשוש שמשהו לא בסדר.
הספר מסופר כולו מנקודת מבטה של כריסטין ובנוי כך שהקוראים מגלים יחד אתה עוד ועוד טפחים מחייה כאשר חלקים גדולים נשארים לוטים באפלה. המתח שנבנה במהלך הסיפור הוא בעיקר בראשה של המספרת ולא תמיד בטוח שיש לו הצדקה, אבל הוא תופס את הקורא באופן שלא משתמע לשתי פנים.
זהו ספר מתח כתוב היטב שעושה את העבודה. לא הצלחתי לעזוב אותו מחשש שמשהו יקרה כשלא אשים לב.
חמישה יומנים ושיחת טלפון אחת.
לפני השינה / ס.ג'. ווטסון / הוצאת כתר / מאנגלית: הדסה הנדלר
נ.ב:
אוף, עכשיו בא לי לראות שוב את ממנטו…
קראו גם:
עוד מתח טוב, אם כי מכיוון אחר לגמרי
ואם כבר מתח, אז שלפחות יהיו לו חוקים
חוקים ששונים לגמרי מאלה של המאה התשע-עשרה
