אתחיל בווידוי קצר. ממש התחשק לי לקרוא ספר מתח מהסוג הזול ביותר. רציתי ספר שבו אתה יודע שהרעים הם רעים, שהטובים הם טובים, קצת מיסתורין, תיאוריות קונספירציה, אולי אפילו איזה סיפור אהבה ברקע. הבנתם את הרעיון הכללי. כשראיתי בחנות הספרים את 'קרע', חשבתי שמצאתי את מה שחיפשתי. כריכה אפלה עם כיתוב בגיר, רצח לא מובן, מה עוד יכולתי לבקש?
אז זהו שלא. 'קרע' הוא ספר הרבה יותר טוב ממה ציפיתי לו. במקום ספר המתח הרדוד שציפיתי לו, קיבלתי דרמה פסיכולוגית כתובה היטב שמנסה לרדת לעומקה של הטרגדיה שבבסיסה. סיימון לליק חושף בפני הקורא אט אט את האירועים שהובילו לרצח עד שלא נותר לו אלא להזדהות באופן מלא עם הקרבנות, גם כשהם לא בדיוק מי שהוא מצפה שהם יהיו.
על מה בעצם הספר?
יום אחד נכנס סמואל שייקובסקי, מורה בתיכון, לאולם בית הספר באמצע אסיפה כללית של בית הספר. הוא שולף אקדח ומתחיל לירות לכל עבר. חוקרת המשטרה לוסיה מיי מופקדת על התיק ומנסה לסגור אותו בלי לעשות רעש מיותר, אבל מגלה דבר או שניים שהייתה מעדיפה לא לדעת.
אמרתי לכם שזה נשמע כמו מתח מהזן הרדוד ביותר.
סך הכל, ספר טוב באופן מפתיע.
ארבעה כדורים חיים
קרע / סיימון לליק / כנרת, זמורה-ביתן מוציאים לאור / מאנגלית: אורי שגיא
נ.ב:
אסיים בשאלה קצרה לאותם מוחות גדולים שאחראים על כתיבת האינפורמציה על הסופר. למה לעזאזל אתם חושבים שצריך לעניין אותי שלסיימון לליק יש חגורה שחורה בקרטה?
