כאן תמצאו את כל הספרים שמוכיחים שאין הכרח לעזוב את הכורסה הנוחה כדי לצאת למסע אמיתי. כל מה שצריך זה ספר מסע טוב, וכאלה לא חסרים על מדפי הספרים.
"ילדיהם של שומרי הפילים": רוצה להיות ספר נעורים על דמויות אקסצנטריות ומשונות, שכל מה שסובב אותן מקסים אבל אגבי. וכל מאמץ היתר לייצר את הקסם, נוטף זיעה ממאמץ
במדינה שמצויה בעיצומו של טירוף הייטקיסטי, היה זה רק עניין של זמן עד שגיבורי הספרות המקומית יהיו הייטקיסטים בעצמם. "שלושה דברים לאי בודד" ו"חזקים ברוסיה" מציגים שני אנטי גיבורים ישראליים שמגיעים מהעולם הזה.
הדרך בה דיוויד פוסטר וואלאס מתאר את קורותיו במהלך מסע התענוגות שלו לאיים הקריביים ראויה לפרס פוליצר במקרה הגרוע ולפרס נובל במקרה הטוב.
הארולד פריי הוא אדם שיעדיף להיחבא אל הכלים מאשר ליצור אינטראקציות עם העולם. זהו סיפורו של אדם שחשש כל חייו לחיות, וכשהוא סוף סוף עושה את זה, הוא מתחיל לחשוב שאולי מאוחר מדי.
ההוצאה המחודשת של הספר 'שלושה גברים בבומל' היא עניין מבורך. חבל רק שהתרגום החדש לא משכיל לעמוד בציפיות.
כמו תמיד, הרעיונות של שייבון אכן ראויים ומעניינים, אך הביצוע הפעם לוקה מעט בחסר. יש משהו נורא מתאמץ בספר הזה. כאילו שייבון מרגיש שהוא צריך להוכיח משהו ולא כל כך הולך לו.
'ההיסטוריונית' אינו עוד ספר אימה רווי דם, כי אם כזה שהאימה מחלחלת בו לתוך מחזור הדם של הקורא ולא מאפשרת לו להפנות מבט גם כשהוא חושש ממה שצפוי לו בהמשך.
אם אי פעם תתקלו במישהו שמתפקע מצחוק בזמן שהוא קורא ספר, הביטו בכריכה. רוב הסיכויים שהוא קורא ספר של ג'רום ק. ג'רום.
מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתם צב מטייל בעצלתיים באחת הגינות הציבוריות? עצוב לחשוב על זה, אבל הצבים בארץ בסכנת הכחדה והם לא לבד.
דייב בארי יעשה הכל כדי לסחוט מהקוראים שלו בדל חיוך. לו רק היה מתאמץ פחות הוא היה יכול אולי להצליח במשימתו. וכל זה רק כדי לגלות שיפן היא לא אמריקה.
למעלה ממאה שנים לאחר שנכתב, 'שלושה בבומל' הוא עדיין אחד הספרים המצחיקים שנכתבו אי פעם, וזאת למרות התובנות המצמררות שלו על העם הגרמני.
מחסום כתיבה הוא מצב שבו סופרים, משוררים או כותבים אחרים חשים קושי ליצור ולכתוב. כל כותב נתקל במחסומי כתיבה, אך כאשר המחסום נמשך זמן ארוך, הרי שהוא משמעותי ליצירה, מפריע לה ועלול לפגום בה באופן מכריע. מחסום כתיבה הוא מחסום פנימי, רגשי ולא משהו חיצוני.
