60 שירים שמסבירים את שנות התשעים – העבר מעולם לא נשמע טוב יותר
כמה אנחנו זקנים? שנות התשעים הם כבר יותר וינטג׳ ופחות רטרו. אבל לפחות אפשר לשמוע קצת מוזיקה טובה בדרך לבית האבות.
יום שלישי 24 בדצמבר 2024
ספרות יפה וספרות פחות יפה. כאן תמצאו את הספרים שעניינם יותר במילים או בסיפורת, או סתם ספרי פרוזה שלא הצלחתי למצוא להם מקום בקטגוריות אחרות.
כמה אנחנו זקנים? שנות התשעים הם כבר יותר וינטג׳ ופחות רטרו. אבל לפחות אפשר לשמוע קצת מוזיקה טובה בדרך לבית האבות.
ספרו החדש של יונתן ילון ייקח אתכם למסע משעשע ומרגש בעקבותיו של ג'וני בוי – כוכב הפופ הסנסציוני והבדיוני לחלוטין
כמו כל אנגלופיל טוב, גם ניסן שור מנסה להבין איך ישראל הייתה נראית אם הבריטים לא היו עוזבים מעולם, אבל הוא עושה את זה בצורה מעט מרושלת.
מעריציהם של שני המטאורים הספרותיים של המאה העשרים היו שמחים להציץ לתוך מוחם של אוסטר וקוטזי, אבל במקום זאת הם יקבלו מופע טרחנות ושביעות רצון עצמית שלהם
ב"בתים של אחרים" לא תמצאו קתרזיס או קריאה שהיא "פיל גוד", אבל כן תמצאו התייחסות כנה, אמיתית ואפילו חשובה לשבר יומיומי שקורה לכולם. וכמה שזה לא בנאלי כשזה הופך לאישי
ליוסי סוכרי חשוב, בצדק גמור, שנדע שגם יהודי לוב סבלו את שלטון הנאצים ונספו בשואה. אבל "בנגאזי-ברגן-בלזן" לא עושה שירות ספרותי לנושא החשוב, בשל טיפול ילדותי וטרחני
איילת ולדמן יודעת מה הקהל אוהב ועושה הכל כדי שהוא יקבל את זה. אבל מחיר הפופולאריות עולה לה במחיר העומק, וכשהיא מגיעה לכתוב על השואה, יוצא לה אינדיאנה ג'ונס פוגש את רשימת שינדלר
בספרה הרביעי – תחנה אחת-עשרה – אמילי סנט ג'ון מנדל מצליחה לפרוץ את גבולות הז'אנר וליצור ספר יפהפה שגם מי שלאו דווקא מתחברים למדע בדיוני יוכלו ליהנות ממנו
"גברת ורבורג" של עירית לינור מזכיר על דרך ההיפוך דווקא את "שירת הסירנה" ולא רק בגלל הטילים שעפים לכיוון תל אביב. הגיבורה הנשית שלה אמנם השתנתה, אבל היא עדיין סוחפת ומקסימה
"אלופי התמימות" הוא ספר לא סטנדרטי שרוצה להזדחל אל מתחת לעורו של הקורא ולשנות אותו. הבעיה היא שלצורך כך הוא מעמיס ומסתבך ומתפזר ובעיקר מחמיץ את עצמו ואת הקהל שלו
גיל הראבן יודעת לספר סיפור באופן מרתק, ו"אני ליאונה" לא שונה בכך מספריה הקודמים והרבים. אבל ב"אני ליאונה" חסרה אמירה ברורה וחדה יותר באשר לחברות אותן היא מתארת
סוג האהדה המתואר ב"קדחת המגרש" של ניק הורנבי כל כך קיצוני שהוא מתאר אחוז קטן יחסית של חובבי כדורגל, אז איך הוא הפך לתנ"ך של האוהדים, ובכללם כותב שורות אלה? המבקר נכנס לקו השש עשרה ומנסה לענות על החידה.
מחסום כתיבה הוא מצב שבו סופרים, משוררים או כותבים אחרים חשים קושי ליצור ולכתוב. כל כותב נתקל במחסומי כתיבה, אך כאשר המחסום נמשך זמן ארוך, הרי שהוא משמעותי ליצירה, מפריע לה ועלול לפגום בה באופן מכריע. מחסום כתיבה הוא מחסום פנימי, רגשי ולא משהו חיצוני.