קלי לינק הולכת בדרכם של האחים גרים, ניל גיימן ולאבקראפט כשהיא מספרת אגדות מצמררות ומטרידות. דווקא במקומות בהם היא עוזבת את החומרים הסוריאליסטים, היא אפקטיבית יותר

מותחן האימה הפסיכולוגי של איאן ריד מצליח לפספס פעם אחר פעם כשהוא מנסה לחדור למוחו של הקורא ולתמרן אותו למחוזות אפלים. האם יצליח להגיע לקו הסיום? ספוילר: לא.

מייק קרי מצליח לחמוק מהקלישאות המתבקשות ובונה עולם פוסט אפוקליפטי שחודר עמוק אל תוך לבו של הקורא ומסרב לצאת גם אחרי שהעמוד האחרון כבר מונח במקומו.

'העמדה' הוא אחד מהספרים היותר טובים של סטיבן קינג, אבל אתם יודעים מה אומרים על ספרים טובים שלו. אתם לא באמת רוצים לקרוא אותם.

'ההיסטוריונית' אינו עוד ספר אימה רווי דם, כי אם כזה שהאימה מחלחלת בו לתוך מחזור הדם של הקורא ולא מאפשרת לו להפנות מבט גם כשהוא חושש ממה שצפוי לו בהמשך.

העיבוד לקומיקס של פיטר קופר מצליח להעביר את האווירה הסיוטית של 'הגלגול', אך ההרגשה כי משהו מתפספס שם במעבר.