כבר תקופה ארוכה שיצירת המופת הדיסטופית של ג'ורג' אורוול זקוקה לתרגום חדש ועדכני לעברית. עכשיו כשזה סוף סוף קורה, האם התרגום החדש מצליח לתפוס את רוח היצירה ולהחדיר בה חיים חדשים?
עשרה ספרים שיגרמו לכם לזעוק מפחד ולהתחבא מתחת לשמיכה. לא לבעלי לב חלש ובטח שלא לקרוא בליל ירח מלא.
בשקט בשקט, עם סיפור אישי של טרגדיה לאומית, סיפורה של שפחה – הדיסטופיה עוכרת השלווה של מרגרט אטווד ו-Hulu מתבררת כחוויה טלוויזיונית מטלטלת.
מרגרט אטווד אוהבת לאתגר את הקוראים שלה עם סיפורים שמושכים את הקרקע מתחת לרגליים שלהם. היא עשתה את זה ב"בז וניאלה" (המופתי ומדכא כאחד), והיא עושה את זה בצורה מושלמת ב"סיפורה של שפחה".
דמיינו עולם בו אנשים לא קוראים ספרים וגאים בבורותם הם מעדיפים לשבת בסלון ביתם כאשר הם בוהים בחבורה של אנשים שאינם מכירים מנהלת שיחות על כלום. מזכיר לכם משהו?
הסאטירה הפוליטית חברתית של אביבית משמרי לא מפחדת להכות בכל הכוח כשהיא מתארת מציאות דיסטופית בזעיר אנפין הקרובה אלינו הרבה יותר ממה שהיינו רוצים להאמין.
איך היה נראה העולם לו גרמניה הייתה מנצחת במלחמת העולם השנייה? ארץ אבות הוא לא הספר הראשון וגם לא האחרון ששואל את השאלה הזו, אבל הוא כן אחד מהמוצלחים.
אחד הדברים המטרידים ביותר ביצירת המופת הדיסטופית של ג'ורג' אורוול הוא אבדן הפרטיות המוחלט שמחלחל יותר ויותר לתוך העולם המודרני בו אנחנו חיים כיום.
מחסום כתיבה הוא מצב שבו סופרים, משוררים או כותבים אחרים חשים קושי ליצור ולכתוב. כל כותב נתקל במחסומי כתיבה, אך כאשר המחסום נמשך זמן ארוך, הרי שהוא משמעותי ליצירה, מפריע לה ועלול לפגום בה באופן מכריע. מחסום כתיבה הוא מחסום פנימי, רגשי ולא משהו חיצוני.
