'מיליון רסיסים קטנים' מתאר את קורותיו של ג'יימס פריי – המחבר – במרכז הגמילה בו אושפז לאחר התמכרות קשה לאלכוהול וקראק. הספר לוקח אותנו דרך תהליך הגמילה המייסר שהוא עובר ולא חוסך בפרטים, גם אם לעתים הם קשים לעיכול.
הסיפור מתרחש במרכז הגמילה ומתאר את תהליך השיקום הפיזי והנפשי, המפגשים היומיים, המטלות וההתמודדות עם המשפחה כשהכל מובא מנקודת מבטו של המכור שמבין שהוא צריך אבל לא יכול ולפעמים גם לא רוצה להשתקם.
דווקא השפה היבשה והכאילו מרוחקת מעבירה את עוצמת הכאב הפיזי והרגשי. בצורת הכתיבה המיוחדת שלו ג'יימס פריי מצליח להעביר את הכמיהה המטורפת שלו לסם. הוא זקוק לו כי הוא:
"רוצה משהו כל דבר מה שלא יהיה איך שלא יהיה הכי הרבה שיש. רוצה צריך רוצה צריך אני רוצה צריך מספיק בשביל להשמיד את הכאב הבן זונה תביאו לי את החושך הכי חשוך את האפלה הכי אפלולית הבור המסריח והמזוויע הכי הכי הכי עמוק".
מפעם לפעם זורה ג'יימס פריי עוד ועוד פרטים על עברו וכך אנחנו מקבלים תמונה רחבה יותר על תהליך ההתדרדרות וההרס העצמי שלו, דבר המגיע לשיאו כאשר הוא נדרש להתוודות על חטאיו במסגרת שניים עשר השלבים של אלכוהוליסטים אנונימיים.
במהלך הקריאה אנו מתוודעים לשאר המאושפזים במרכז ולסיפורים העצובים שלהם. אנשים שאיבדו הכל בגלל ההתמכרות ואיבוד השליטה שלהם. אנשים שעברו דברים איומים ועשו דברים נוראיים ופגעו באלה שהכי אכפת להם ושזאת ההזדמנות האחרונה שלהם להישאר בחיים.
הספר מצליח לתפוס לך את הלב ולמעוך אותו וזה לא נעים, אבל אתה לא יכול לעזוב אותו. אתה מפתח אמפתיה לכל האנשים המסכנים האלה ואתה רוצה לדעת שהם יהיו בסדר. אפילו שאתה יודע שלא.
ספר מעולה- חמישה וחצי מזרקים משומשים.
מיליון רסיסים קטנים / ג'יימס פריי / כנרת, זמורה-ביתן / מאנגלית: אהוד תגרי
נ.ב:
בתחילת הספר מופיעה הבהרה/התנצלות מאת המחבר, אשר צורפה למהדורות המאוחרות יותר של הספר בעקבות פרסומים באתרי אינטרנט שטענו שחלק מהקטעים בספר בדויים. למי אכפת אם הסיפור לא אמיתי במאתיים אחוז? למה שזה ישנה אם הוא ישב בכלא או לא? לדעתי כל שינוי שנעשה ב'עובדות' תרם לספר והעצים את החוויה שלו ולכן זה לא אמור לשנות לי אם ג'יימס פריי עבר טיפול שורש בלי הרדמה או לא. הדמות של ג'יימס בספר עוברת את כל הדברים האלה ולי זה מספיק.
