הייתי יכול לסכם את הביקורת על הספר הזה במילה אחת: וואו, לשים תמונה של הכריכה למטה ואיזה נ.ב שנון ולסגור עניין. למען האמת, אני קצת מתפתה לעשות את זה, כי אני רוצה להמשיך כבר לקרוא את הספר השני בסדרה.
הסיפור מתרחש בעולם פנטסטי שמזכיר את ימי הביניים של אירופה. אבירים ומלכים, אחוזות ולורדים רמי מעלה ומסדרים ישנים נושנים שמשמרים את הסדר הקיים. עולם בו עונות השנה מתחלפות אחת לכמה שנים והחורף אכזרי ומביא אתו רוחות רעות מצפון. כל כך רעות שאבותיהם של שליטי הצפון בנו חומה ענקית לפני אלפי שנים כדי להרחיקן מממלכות האדם.
כן, זה ספר פנטזיה, אבל לא תמצאו כאן מכשפים ומפלצות בכל פינה. הפנטזיה מסתתרת לה בשולי הסיפור ומגיחה רק לעתים להבלחות קצרות. הסיפור האמתי מתמקד בתככים בארמון המלך, במזימות הקטנות של אנשי החצר ובמלחמת הקיום של האנשים הישרים שיודעים שאין להם במי לבטוח.
זה סיפור על כבוד, בגידה, ואלימות. יש לא מעט אלימות בספר, אבל לא כזאת שנכתבה רק כדי לשעשע את גחמותיו של הסופר. האלימות לא שונה בכלל מזו שהייתה קיימת בימי הביניים שלנו ובאה להעביר את האווירה בה מתקיים העולם הזה. ג'ורג' מרטין לא מתבייש להישיר מבט אל מעשי הזוועה שגיבוריו מבצעים ולא מנסה להמתיק את הגלולה המרה בשום דרך שהיא.
ואם כבר הזכרתי את הגיבורים של הספר.. מזמן לא קראתי ספר בו הדמויות היו כל כך צבעוניות ומלאות חיים. העומק של הדמויות כל כך מרשים שאם תביטו לתוך הדמויות תראו תהום אימתנית עם גלים מתנפצים על סלעים משוננים.
ואם עדיין לא הבהרתי את עצמי, אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה.
חמישה זאבי בלהות ועוד אחד לבן
משחקי הכס / ג'ורג' ר.ר. מרטין / אופוס הוצאה לאור / מאנגלית: עידית שורר
נ.ב:
שימו לב לטיריון לאניסטר, אחת הדמויות הכי שנויות במחלוקת אם כי מלאות בספר הזה.
נ.ב.ב:
מי לעזאזל מעצב את הספרים של אופוס, ולמה אף אחד עדיין לא התיז את ראשו?
