הספר 'עימות המלכים' ממשיך בדיוק במקום שמסתיים קודמו וממשיך לסחוף את הקורא לעולם המופלא של אבירים וממלכות, תככים ומזימות, גמדים ודרקונים. אני בטוח שאי שם בהמשך מחכים לנו גם כמה מבוכים, אבל בינתיים נסתפק במה שיש, ותאמינו לי, יש. יש הרבה מכל וכל.
אני לא מרשה לעצמי לכתוב אפילו פיסקה אחת על העלילה של ספר ההמשך הנהדר הזה ל'משחקי הכס' לטובת מי שעדיין לא קרא את החלק הראשון. כל מילה שאכתוב תהיה בבחינת ספויילר בשבילו, ולכן רק אבקש מכם, לפחות בפעם הזו, תסמכו עלי. בלי דוגמאות ובלי פירוט יתר.
הספר הזה היה כל מה שציפיתי ממנו ואפילו יותר, ואני מרגיש אי שם באצבעות דגדוג של התמכרות לסדרה הזאת. מי שכבר התחיל לקרוא את הסדרה יודע על מה אני מדבר. התחושה הזאת שאתה חייב לדעת מה הלאה, מה יהיה בדף הבא, בפרק הבא, בספר הבא. מי יחיה? מי ימות? מה יעולל ג'ורג' מרטין לדמויות המסכנות שלו עכשיו?
בקיצור ולעניין- קריאת חובה למי שכבר קרא את 'משחקי הכס'. ומי שלא- הגיע הזמן להתחיל.
חמש צנצנות של אש-פרא ונשיפת דרקון קטלנית אחת
עימות המלכים / ג'ורג' מרטין / אופוס הוצאה לאור / מאנגלית: יעל סלע
נ.ב:
שימו לב שהחברים הנחמדים מהוצאת אופוס החליטו לעשות רווח כפול על הקוראים בשפה העברית והוציאו את הספר בשני כרכים בניגוד למקור האנגלי. הרי, למה למכור ספר אחד ב- 120 שקלים כשאפשר למכור שניים בסכום כולל של 160?
הטענה שלהם כשהוציאו את הספר הייתה שבשל אורכו של הספר לא יהיה זה רווחי להוציא אותו בכרך אחד. סליחה, על הספר 'נוטות החסד' שמעתם? 942 עמודים בכריכה קשה ובכרך אחד. 'הארי פוטר ומסדר עוף החול'- 887 עמודים. 'שם הרוח'- 783 עמודים. 'פאוסט' (שיום יבוא ואצליח לקרוא עד סופו) – 705 עמודים.
אתם באמת צריכים שאמשיך?
נ.ב.ב:
חדי העין יקלטו שהמתרגמת של הספר הוחלפה. נכון שהתרגום של 'משחקי הכס' היה רע, אבל למה להחליף מתרגם אם התוצאה הסופית לא טובה יותר?
קצת חומר למחשבה.
